קופסת הקרה של מפעל להפרדת אוויר מלאה בחומרי בידוד קרים-(אדיאבטים), והמרווחים בין החלקיקים של חומרי הבידוד הללו (כגון פרלייט) מלאים במקור באוויר. לאחר שיחידת הפרדת האוויר מתחילה לפעול, הציוד הפנימי נכנס למצב טמפרטורה-נמוכה, וטמפרטורת חומרי הבידוד יורדת בהתאם. כשהגז הפנימי מתכווץ בנפחו, יווצר לחץ שלילי בתוך הקופסה הקרה.
אם הקופסה הקרה אטומה במלואה, הפרש הלחץ בין פנימי לחיצוני יגרום בקלות לשאיבה של גוף הקופסה ולעוות. אם הקופסה הקרה אינה אטומה היטב, אוויר לח חיצוני יפלוש בקלות, מה שהופך את חומרי הבידוד ללחים, מה שפוגע באפקט הבידוד ומגביר את אובדן הקור של יחידת הפרדת האוויר. עבור חומר בידוד נפוץ פרלייט, המוליכות התרמית שלו היא כ-0.040 W/(m·℃); ואילו המוליכות התרמית של קרח היא 2.2 W/(m· מעלות ), שהיא יותר מפי 50 יותר.
לכן, כדי למנוע מהאוויר הלח והלחות שבתוכו להתעבות על הצינורות ועל קירות הקופסה הקרה ולפלוש לתיבה, ממלאים גז אינרטי יבש (חנקן או פסולת חנקן) לתוך הקופסה הקרה במהלך פעולת יחידת הפרדת האוויר, כדי לשמור על לחץ חיובי קל בתוך הקופסה הקרה, שהוא כ-200~500 Pa.
